להשקל או לא? זאת השאלה 15/2/10

 רוב האנשים נשקלים . כל יום, כל יומיים , כל שלושה. ויש שנשקלים בבוקר ובערב....עסוקים בשקילות. ובשביל מה? "כשאני רואה שעליתי קילו בבוקר, אני יודעת שאני צריכה לאכול פחות", " אתמול אכלתי המון וכשנשקלתי בבוקר ראיתי שירדתי , בטח המשקל מקולקל". גם אם נשקלים ,לא מאמינים למה שרואים. ובכל מקרה מה נותנת לנו השקילה הזו? האם הגוף שלנו באמת משתנה כלכך מהר? והאם כשרואים עוד ק"ג  על המשקל , באמת עלינו במשקל? כמו כל מדד, גם את מדד המשקל צריך לדעת לקרוא. שקילה יומית או שקילות תכופות לא נותנות לנו שום אינפורמציה. אם לוקחים בחשבון שהגוף שלנו מווסת את עצמו , והוא עושה זאת עם נוזלים. הרי, ששקילה יכולה להשתנות בין 2-4 ק"ג בלי קשר למה שאנחנו אוכלים. על הנוזלים של ויסות הגוף אין לנו שליטה . הגוף עושה את עבודתו נאמנה, ודואג שנהיה מאוזנים כל היום. אז שוב, למה להישקל? המשקל שלנו אמור להיות יציב בטווח של לפחות 2 ק"ג למעלה או למטה. ובכל זאת האינפורמציה הזו נעלמת מאנשים. וכולם בטוחים שהנה, עכשיו רואים את העלייה, או את הירידה במשקל. או מחשבה יותר מטרידה, אני לא רואה את התוצאה היום, בטח עוד כמה ימים אראה את השפעת הגלידה שאכלתי. יותר גרוע מכך היא תעשיית הדיאטות שמלמדת אותנו שהפיצוי על להיות "טובים" הוא לראות ירידה שבועית של לפחות 1 ק"ג במשקל. בכל תכניות הדיאטה , מי שלא יורד כנראה לא עשה את מה שאמרו לו לעשות. הרי המשקל לא משקר! אכן המשקל לא משקר, אבל הוא לא משקף את צרכי הגוף היומיים שלנו. הוא לא מספר את הסיפור הפיזיולוגי. הוא בסה"כ חתיכת מתכת עם מנגנון שמראה מספר. ואם המספר הזה, על תנודותיו מחליט עברוכם איך ומה לאכול באותו היום , הרי לא תגיעו אף פעם למה שאתם רוצים

24/1/2010 יום ראשון מתחילים דיאטה- מה אוכלים?
ר. מספרת: "רציתי להכין אוכל לעבודה ולא הספקתי , אז כרגיל לקחתי קפה ומאפה. האמת, די נמאס לי מהמאפה הזה, אבל זה ממש נוח. כשהגעתי למשרד, נודע לי שחוגגים יום הולדת למישהו, אז הלכה ארוחת הצהריים. טוב שלקחתי תפוח........"אז באמת מה עושים? למה חושבים שאי אפשר לרזות אם אוכלים מאפה ? ולמה כשמתחילים דיאטה תמיד חושבים על 3 עלי חסה, 3 כפות קוטג' ולחם קל? אוכל בשבילנו הוא הרבה דברים. בשביל הגוף? רק פחמימות חלבונים ושומן. וכדי להבהיר את הנקודה, תחשבו רגע. מה כוללת ארוחה מאוזנת? גם פחמימות ,גם שומן וגם חלבון. אז מה יותר בריא או מרזה? דגנים עם חלב או המבורגר בלחמנייה. ההבדלים? דגנים עם חלב פחות משביע לכן צריך יותר מקערית אחת כדי לשבוע.המבורגר משביע מאד, ואולי אנחנו שבעים אחרי שאכלנו שלושת רבעי המבורגר. דגנים עם חלב יש הרבה סידן. אבל יכול להיות שהסיבים דגנים קושרים אותו ולא מאפשרים ספיגה טובה של הסידן. הדגנים מועשרים בברזל , אבל החלב מוריד את יכולת ספיגת הברזל של הגוף. בהמבורגר לעומת זאת, הברזל נספג מצויין, איכות החלבון טובה מאד.כמות השומן בהמבורגר יותר גדולה מדגנים, נכון? התשובה: כמות השומן, בשתי ארוחות אילו ,תלוייה בכמות שאנחנו אוכלים.
וקלוריות? בהתאם לכמויות. בהחלט יש מצב שהמבורגר יהיה דל יותר בקלוריות.מה שברור הוא, שמהרבה אוכל "דיאטה" לא מרזים.

.

21/1/2010 מה ניסינו לפתור השבוע?

נ. ירדה השבוע קילו. זה לא מספיק לה, היא רוצה יותר. י. שומר על 8 קג' שירד וחושב שיכול להאיץ את התהליך. פ. בטוחה שהיא שמנה. רוצה לרדת במשקל אבל אין ממה. ה. תנסה לשמור על עצמה, להקיא פחות ולאכול יותר. ד. סוף סוף הבינה את הקשר בין בולמוסי האכילה למצבי הרוח שלה. ו. תנסה להפסיק לבטל פגישות ברגע האחרון ועוד הרבה שיחות על קלוריות, שוקולד, ערך תזונתי ולמה קלוריות באמת לא משקפות את מה שאנחנו אוכלים. סוף שבוע טוב לכולם ובתיאבון.

20/1/2010 מה יותר מענין, הפרעות אכילה או בעיות אכילה?

עניתי לטלפון. מעברו השני של הקו הייתה נערה שלומדת תקשורת. היא ביקשה שנתראיין ביחד עם מטופלות שסובלות מהפרעת אכילה לסרט הגמר שלה. אמרנו לא. גם כשפונים אלינו מהטלוויזיה בבקשה כזאת אנחנו אומרות לא. הבקשות האלו מרגיזות. אנשים שמגיעים לטיפול תזונתי מגיעים בשביל עצמם. לא בשביל לפרסם אותנו. אנחנו לא חושפות לקוחות. נקודה. זה גורם להם יותר נזק מתועלת.
אנחנו מוכרות כמטפלות בקשת רחבה של בעיות אכילה כולל הפרעות אכילה. אני שואלת אתכם: לצום כל היום כי הולכים למסעדה בערב, לפחד לאכול שוקולד, לחשוב שכל מה שאנחנו אוכלים נאגר בירכיים, זאת לא חשיבה בעיתית על אוכל? הרוב חושב ומתנהג ככה. . אז אולי על זה כדאי לצלם סרט? להראות איך אנשים במקום לראות אוכל רואים שומן וכולסטרול ומשם מתחילים להימנע ולצמצם מזונות חשובים. אולי צריך לתת מקום לאמונות שבנינו סביב אוכל ולרגש/ות שאוכל סופג בשבילנו?

18/1/2010 מתמודדים עם דיאטה

מיכל (שם בדוי כמובן!) הגיעה אחרי סופ"ש של בילויים ואירועים. כמו בכל פגישה היא הייתה בטוחה שעלתה במשקל כי ככה זה בכל דיאטה אצלה. שומרת, שומרת כל השבוע ובסוף שבוע אוכלת. זה לא עוזר להרגשה שלה כשאני מראה לה דרך היומן שבעצם היא אכלה דברים אחרים, טעימים ושווים. ושלא כמו בתחילת הדרך, כשלא היו לה גבולות היא באמת הגזימה בכמויות בסופי שבוע. בסופ"ש האחרון היא אכלה עוגה בין הארוחות, וגם נהנתה מאד במסעדה, אבל השאירה בצלחת כשהייתה מלאה. היא לא התפוצצה. מיכל הייתה בטוחה שעלתה בין קילו לשניים ואחרי השקילה, כשגילתה שירדה חצי קילו, אחרי שתי שניות של רווחה, היא עדיין לא מאמינה שזה יכול להיות. אולי המשקל לא מאופס? אולי בגלל שלא אכלה עוד ארוחת בוקר? מצד שני, היא לא תצמצם השבוע. היא הסכימה לתת לי עוד שבוע של אוכל. כן, אפילו שזה מנוגד לכל הגיון של דיאטה .... אני אשתף אתכם גם בשבוע הבא.

מה שוקל יותר, ק"ג אוכל או ק"ג רגש?

ק"ג רגש. ק"ג אוכל מתפרק בגוף ונעלם. הגוף יודע מה לעשות עם האוכל. אבל ק"ג רגש גדל הרבה פעמים למימדים של טון. את הרגש סוחבים כל היום, לכל מקום. ק"ג רגש משפיע על התחושות שלכם בבגדים, על הבחירות מה לעשות היום ויותר גרוע על ההחלטות מה לאכול היום. ק"ג רגש יכול לגרום לכם לא לאכול מספיק .הוא יכול לגרום לכם לא לאכול כשאתם רעבים ,או לגרום לכם לבחור פריכיות אורז במקום תזונה בריאה, טעימה ומשביעה. ק"ג רגש , אם הוא לא מטופל רק גדל וגורם לכם ללכת לחדר כושר ולעשות אימון שאתם רק סובלים ממנו. ק"ג רגש הוא זה שמשתלט לכם על החיים. הוא מתורגם לאוכל ואולי יגרום לכם לאכול הרבה יותר ובלי שליטה , כי הרי ברור במחשבה שמק"ג רגש מאבדים את שיווי המשקל.
אז מה עושים כשק"ג הרגש משתלט עליכם? מה עושים כשאתם אוכלים קצת יותר ממה שהחלטתם והרגש מתלבש על המחשבה ולא נותן לכם מנוח? מה עושים כשאי אפשר בגלל הק"ג רגש לסמוך על העבודה של הגוף?
זה המקום לעבודה עם אוכל. לא לוותר עליו. לדעת להפריד בין הק"ג רגש לק"ג אוכל. אוכל תמיד מתפרק. הרי אם לא היה מתפרק לא היינו צריכים לאכול כל כמה שעות. זה המקום להגיד :רגע! זה ק"ג רגש! הגוף עדיין זקוק לאנרגיות של אוכל. זה הזמן לא לוותר בשום אופן על הארוחה הבאה.

סוף עידן דל שומן ?

סוף כל סוף  מתחילה לצאת לאור האמת על שומן. לפי כתבה שהיתה בה"ארץ"  לפי כתבה של ה:"ניו יורק  טיימס" ,  השגעון  לאכול אוכל דל שומן ודל קלוריות התחיל מאדם אחד ומחקר אחד לא ממש מבוסס, שסחף אחריו תרבות שלמה של דל שומן. אנחנו תמיד אומרות שצריך שומן במזון. ולא רק את הכמות המינימלית.. ולא רק של שמן זית. גם את השומן של העוגות והגלידות והשוקולד ושל מוצרי החלב והאוכל בכלל. למה? כי בלי שומן אין שובע. כי בלי שומן אין שליטה על אכילה. כי בלי שומן אנחנו נשארים רעבים גם בבטן וגם בראש. כי  תזונה בלי שומן לא מתאימה לגוף שלנו פיזיולוגית. עוד לא גמרו להגדיר א כל תפקידי השומן בגוף. הוא עובד מאד קשה. הוא לא סתם יושב שם. ולא הוא לא נעצר באיברים מסוימים. הוא מייצר הורמונים, מעטפת לכל העצבים , אחראי לספיגת ויטמינים. לא אלאה אתכם ברשימת התפקידים שלו. אבל כן. סוף סוף יש עוד קול שאומר ששומן הוא דבר טוב. אז בפעם הבאה שאתם אוכלים מזון עתיר שומן, תחשבו איזה יופי שהשומן עובד כל-כך טוב. איזה כיף לאכול משהו טעים, משביע שתורם כל-כך הרבה לגוף שלנו.

שנה טובה לכולם! אז מה החלטתם לשנה?

אני שמעתי כבר על כמה דיאטות חדשות, פרי המצאתן של הלקוחות שלנו. אני חייבת להודות שיחסית למה שמסתובב בשוק , הן בכלל לא רעות. רק בעייה אחת קטנה. כמו כל הדיאטות שהן ניסו בעבר, גם הדיאטה הזו לא עובדת.......... .. המשקל לא זז. ועל זה רציתי לדבר איתכן.
למדתן את הדרך של שיווי משקל לרדת במשקל. נכון ,תוצאות לוקחות זמן. אבל ,גם כשהתחילה הירידה במשקל, למה זה לא מספיק? כי אם כבר ירדתם 5 ק"ג אז מה התגובה? זה רק 5 ק"ג , מה זה משנה?זה לא מספיק. ואחרי 10 ק"ג אני שומעת, למה לא עוד. למה הגוף נעצר? אולי צריך לצמצם? ואני יושבת אתכן וחושבת : רגע, ירדתן 5,10,15, ק"ג ועוד. ירדתן כי אכלתן את האוכל שטעים לכם. למדתן לשבוע , לא להשאר רעבות. לאכול באופן חופשי. אז למה זה לא מספיק? למה כשכבר מגיעים למטרה, היא מתחילה לשעמם. למה כשכבר לומדים לאכול הכל ולעצור בזמן, וכן, גם לשמור על המשקל נמוך יותר, זה כבר כלכך משעמם, שצריך למצוא עיסוק חדש באוכל. כמו :איך לא להשמין? ואולי להתחיל דיאטה? לחזור לפחד מאוכל. יש מי שכבר יודעת , שאם ירדתן במשקל ב"שיווי משקל" הרי אין "תפריט שמירה". לא משנים תכנית מצליחה, בעיקר כשהאכילה באה מהבטן, חופשייה וספונטנית. מצאתן את הדרך שלכן לאכול. כל מה שנשאר לנו לעשות זה לחזק את הבטחון שלכן בדרך הזו.
אני מאחלת לכל מי שתרזה אצלנו במשקל ולכל מי שעדיין נמצאת בדרך,שנה טובה וטעימה! תמשיכו לאכול, אל תצמצמו . תראו לכולם שאפשר גם לאכול וגם לרזות באותו הזמן. ושימותו הקנאים........
שנה טובה וגמר חתימה טובה!