גישת 'שיווי המשקל'

מאת: נדיה גרינשטיין – כהן ולילי רוזן. דיאטניות קליניות. מייסדות ובעלות ("שיווי משקל" – מרכז לטיפול באנשים עם עודף משקל והפרעות אכילה.)



מאז 'טוויגי' בשנות החמישים של המאה הקודמת משגשגת תרבות הדיאטות, והיום קשה לעשות הפרדה בין אנשים הזקוקים לדיאטה מטעמים בריאותיים לבין אנשים, בעיקר נשים, השואפות להגיע למידות גוף המתאימות רק לבובות ברבי.
במקביל לעליית מעמדן של הנשים בחברה עלתה גם הדרישה התרבותית לרזון. אישה רזה פירושו אישה מצליחה ומוערכת. עיסוק היתר בדיאטות הגביר את הצורך לשנות את הגישה למזון ולהחזיר את האוכל ואת הגוף למקומו הטבעי. גישת 'שיווי המשקל', המיישמת את עקרונות ה'נון דייאט', (ראה להלן) לא הומצאה על-ידי אדם אחד אלא היא פרי שיתוף פעולה רב-שנים של תזונאים ופסיכולוגים. הגישה מבוססת על הבנת התהליכים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים הגורמים לשינוי במשקל הגוף, והיא התפתחה כמענה לכישלון הדיאטות המקובלות שבהן שיעורי ההצלחה עומדים על פחות מ-5%. שהרי דיאטות מכתיבות משטר אכילה נוקשה, הקפדה על כמויות אוכל, זמני אכילה וסוגי מזון. הקושי לשמור על אורח חיים מגביל וקפדני אינו מאפשר ייצוב המשקל.
מעבר לכך כבר הוכח שהעליות והירידות התכופות במשקל מזיקות לבריאות. ההתנגשות בין הצרכים הפיזיולוגיים של הגוף אצל גברים ונשים כאחד ובין הדרישה התרבותית לרזון גורמת להרעבה, לפגיעה בבלוטת התריס ובכיס המרה, לעלייה בכולסטרול הרע, לירידה ביכולות הקוגניטיביות וירידה כללית בתפקוד.

הבסיס הרעיוני
א. קביעת המשקל. הדרך המקובלת לקבוע משקל היא על פי טבלאות BMI (גובה/משקל בריבוע). הטווח האפשרי למשקל מתאים הוא רחב מאוד. ישנם רבים הלוקים בעודף משקל שטבלאות אלה אינן מתאימות להם. בגישת 'שיווי משקל' קובעים משקל יעד על-פי הקריטריונים הבאים:
* אם קיימת בעיה בריאותית - ירידה של 7%-5 מהמשקל ההתחלתי לשיפור מדדים בריאותיים
* אם אין בעיה בריאותית המשקל ייקבע על-פי:
- דרגת החופש בבחירת המזונות
- היכולת לאכול על-פי אינסטינקט הרעב ולעצור במצב של שובע
- ארגון האכילה במשך היום ולפי הצרכים האישיים של כל אחד
- רמת שביעות הרצון מהגוף
בכל מקרה ייבדק המחיר' הפיזיולוגי והפסיכולוגי הנדרש כדי להגיע למשקל היעד (דהיינו הרעבה, הימנעות ממאכלים מסוימים, התנהגות אובססיבית סביב אכילה, עיסוק יתר בפעילות גופנית ועוד). אם המחיר יהיה גבוה יש לעצור את הירידה במשקל.
ב. מזונות. כל המזונות מותרים - אין סוגי אוכל אסורים.
ג. פיזיולוגיה. את אינסטינקט הרעב והשובע מעוררים דרך אכילה מודרכת.
ד. גבולות. אינסטינקט הרעב והשובע, יחד עם חוש הטעם, הם האמצעים המורים לנו מתי לאכול, כמה לאכול ומה לאכול.
ה. ירידה במשקל. הגוף יהיה רזה אם אדם יאכל כשהוא רעב ויפסיק לאכול כשהוא שבע.
בחירה באוכל טעים מעניקה לאדם סיפוק רגשי ומעצימה את תחושת השובע. כאשר הגוף שבע פיזית ורגשית היכולת לעצור אכילה בזמן מתחדדת, ואז מתחילה הירידה במשקל. (ראה איור).
ו. פעילות גופנית. הפעילות מהווה חלק מאורח החיים ומההנאה מהם.
הירידה במשקל על-פי גישה זו היא איטית והדרגתית, ואת השפעתה ניתן לראות רק לאחר כמה חדשים. ככלל, היא אינה מטרה בפני עצמה אלא תוצאה של ישום המטרות והעקרונות של השיטה, כדלהלן:

מטרות השיטה
• שבירת מעגל הרעבה / אכילת יתר
• הבחנה בין רעב פיזיולוגי (רעב אמיתי) לרעב רגשי
• הרחבת אפשרויות הבחירה - מעבר מסגנון אכילה מצמצמת לאכילה חופשית
• בחירה במזונות עשירים באיכות תזונתית גבוהה ומשביעה
• בחינת גבולות הרעב והשובע ואכילה בהתאם לגבולות אלה
• לימוד השפעת המזונות השונים על השובע ועל חילוף החמרים
• שילוב הדרגתי של פעילות גופנית.

עקרונות השיטה
• אכילה על-פי רעב ושובע פיזיולוגיים, הגורמים לבחינה מחודשת של כמויות המזון הנצרכות בארוחה
• בחירה חופשית של מזונות על פי הטעם
• הירידה במשקל היא תוצאה ולא מטרה
• קבלת השונות הטבעית של משקלי הגוף
• פעילות גופנית כחלק מאורח חיים, לשם הנאה ולא לשם שריפת קלוריות.


תוצאות
לשיטת 'שיווי המשקל' ישנן תוצאות חיוביות רבות הקשורות לעצם הירידה במשקל כמו גם שינוי באורח החיים ובהיבטים פיזיים, נפשיים ותזונתיים, כדלהלן:
• ירידה הדרגתית במשקל (בעיקר ברקמה השומנית) מושגת לאחר שינוי התנהגותי והטמעת הרגלי אכילה מתאימים.
• אכילה חופשית, מאוזנת ומתאימה לצורכי הגוף מעלה את הקצב המטבולי הבסיסי (BMR).
• הירידה במשקל אינה גורמת לירידה ב-BMR.
• שמירה על המשקל החדש לאורך שנים.
• חל שינוי הדרגתי באורח החיים ושיפור איכות החיים והבריאות:
- ירידה ברמות הסוכר, בשומני הדם ובלחץ הדם לאנשים עם פתולוגיות נלוות
- שיפור במצב הרוח ובתחושת הערך העצמי
- שיפור הכושר הגופני
- ירידה ניכרת במחשבות אובססיביות על אוכל. כשהאדם שבע הוא אינו עסוק במתי, איפה ואיך יאכל את הארוחה הבאה.
• ההנאה מפעילות גופנית מעניקה לאנשים דרך התייחסות חיובית לגוף ומעודדת אותם בתהליך הירידה במשקל.
• האדם מחזק את הכרתו עם גופו, חוזקו ויכולותיו, כלומר הוא מגלה את הפוטנציאל שמעבר למשקל.
• מופרכים מיתוסים הקשורים במשקל, במזון ובפעילות גופנית (כמו 'אוכל טעים = אוכל משמין', 'אין לאכול אחרי 6 בערב, 'חובה לאכול אחרי אימון' וכיוצא באלה).


ניתוח תזונתי
• נוצר איזון בין פחמימות, שומנים וחלבונים.
• אין הכללה של מזונות דלי שומן או דיאטתיים (בהנחה שאין התוויה רפואית).
• השובע מגדיר את כמות המזון הנצרכת בארוחה.
• טווח זמן בין ארוחה לזו שבאה אחריה נקבע על-פי הרעב וביחס ישר לכמות השומן בארוחה, אך לא מעבר לחמש שעות.
• אין סכנה לחסרים תזונתיים.
• זמני הארוחות נקבעים לפי תחושת הרעב, כמות המזון על-פי השובע וסוג המזון על-פי העדפה אישית.